<h1>סמ"ג עשין סימן צ"ט</h1>
<h2>דף מד:</h2>
בפרק נגמר הדין (סנהדרין מ"ד ב'—מ"ה א') מפורש כיצד מצות הנסקלין, שאומרים שם חכמים שהאיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה, היה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את בגדיו רק שמכסין ערותו מלפניו, בית הסקילה היה גבוה שתי קומות ועולה שם וידיו אסורות ואחד מן העדים דוחפו על מתניו, נהפך על לבו הופכו על מתניו אם מת בה יצא שהרי אומר כי סקל יסקל או ירה יירה הנה השוה הנסקל שנפלה האבן עליו עם הנדחף שנפל הוא בעצמו על הארץ, ואם לא מת מדחיפה זו מגביהין העדים אבן שהייתה מונחת שם משא שני בני אדם והאחד דוחפה בכח ומשליכה עליו אם מת בה יצא ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו וגומר (עי' רמב"ם סנהדרין פט"ו ה"א ובנו"כ). אבל עובד עבודה זרה רגימתו בשער שעבד בו שכך דרשו רבותינו בפרק נערה (כתובות מ"ה ב') מפי הקבלה אל שעריך זה שער שעבד בו שיסקל שם, עוד אומר שם בפרק נערה כי נערה המאורסה שזינתה סוקלין אותה על פתח בית אביה אין לה פתח בית אביה סוקלין אותה על פתח שער העיר ובעיר שרובה גויים סוקלין אותה על פתח בית דין.
